מי שתה את התירוש שלי...

לכל אחד מאיתנו יש זכרונות ילדות מתוקים ונוסטלגיים שמעלים על פנינו חיוך...
ואצלי הזכרון קשור לריבה מתוקה...בלנקו שרופה

הייתי בת 12....פסח, הלכתי לבקר את סבתי ז"ל ,אסתריה, התורכיה
היא הלכה בשקט למטבח, וחזרה עם קופסא קטנה עם ממרח לבן...ריבהלבנה ומתוקה..לקחה כפית ונתנה לי לאכול...ואמרה רק כפית אחת בלבד
הטעם..או הטעם עד היום אני זוכרת אותו..
שהלכה לשירותים התגנבתי למטבח, פתחתי את המקרר וגנבתי עוד כפית..ועוד כפית...
30 שנה לא אכלתי את זה.. 

ולמה אני מספרת לכם את זה..

אתמול קיבלתי מארז של יין תירוש -תירוש לבן ותירוש אדום מבית יקבי כרמל



חזרתי בערב הביתה והראתי לילדים שלי
הילדים שלי שותים תירוש רק בחגים ראש השנה...ופסח
וכשהם ראו את היין הם התלהבו ...יו אימא זה המיץ ששתינו בפסח..
..תמזגי לי..בא לי 
ארבל שתתה
ליעד ביקש עוד
ואפילו אופיר הקטן...שזו הפעם הראשונה שלו התלהב

ואני פתחתי ומזגתי להם..והם שתו בלי להגזים 2-3 כוסות  חד פעמי






ואני החבאתי את זה עמוק עמוק במקרר...
והיום שחזרתי הביתה פתחתי את המקרר למזוג לי כוס של מיץ ענבים
זה המיץ האהוב עליי עוד מהילדות...מיץ שעשוי מ100% פרי ענבים ללא תוספת מים או סוכר...

וזה מה שמצאתי...
אז מי שתה את התירוש שלי???!!!
אני מאמינה שהילדים שלי יגדלו ויזכרו במיץ ענבים תירוש -הסיפור הזה יעלה להם חיוך על הפנים...