שרופה בלנקו--זכרון ילדות מהריבה הלבנה של פסח

הייתי בת 12,לפני המון שנים

פסח

הלכתי לבקר את סבתי ז"ל ,אסתריה, התורכיה
היא הלכה בשקט למטבח, וחזרה עם קופסא קטנה עם ממרח לבן...

ריבה לבנה ומתוקה

לקחה כפית ונתנה לי לאכול...ואמרה רק כפית אחת בלבד
הטעם..או הטעם עד היום אני זוכרת אותו..

כל כך רציתי עוד כפית, אבל סבתי לקחה את הקופסא והחזירה אותו למקרר

ואז...חיכיתי לרגע שתעלם מהסלון 

סבתי הלכה לשירותים התגנבתי למטבח,בשקט בשקט שלא תשמע את צעדיי

פתחתי את המקרר וגנבתי עוד כפית..ועוד כפית...זוכרת שאכלתי איזה 5 כפיות גדושות...

32 שנה לא אכלתי את זה.. תמיד ניסיתי להיזכר איך קראו לזה,ולא ידעתי

עד שביקשתי  מאימא שלי ..אימא תשיגי לי את הממרח הלבן הטעים הזה
ואימא שלי לא איכזבה...נסעה לשוק לויסקי בת"א ושם יש הכל

קנתה לי מחנות תורכית בלוינסקי,את הריבה הטעימה..

ועכשיו אני ואתם יודעים שקוראים לה שרופה בלנקו 

יש כאלה שקוראים לזה  גם דולסה בלנקו

מבטיחה לכם שזה טעם גן עדן

היום  אני מבינה שאחרי כפית אחת , חייבים לשתות מים כי זה כל כך מתוק